054-2106470

גלגולו של רובה – מסע שזור בהיסטוריה עולמית

בצהרי יום של מלחמה נואשת, התבצרו שישה חיילים בבית נטוש בקטמון. למרות שהיו מעטים וחמושים רק בנשק דל, הם הצליחו למנוע מכוח עירקי מלהגיע אל מנזר סן סימון. אפשר שבכך הטו את הכף בקרב השקול והמכריע על גורלה של ירושלים. כארבעים שנה מאוחר יותר, לקראת כתיבת זכרונותיו, פגש יאיר שלושה מאנשי החוליה שלחמו לצידו. הוא כתב: "התעורר בינינו ויכוח עז על מה היה ומה באמת אירע שם… כל אחד מהשלושה האמין שגרסתו הנוכחית לסיפור המעשה היא האמת הצרופה… למרבה הפלא גיליתי שגרסתו של כל אחד מהשלושה שונה, במעט או בהרבה, מגרסתו הוא כפי שרשמתי בסוף שנות הארבעים. היו לי עתה תשע גרסאות שונות של סיפר ההמעשה… עד כמה מדויקים זכרונותי, אינני יודע."
הסיפור של יאיר כתוב בפירוט ודיוק. העלילה מפותלת – האם זה צירוף מקרים נדיר או בדיה? יצאתי בעקבותיו כמו אותם חוקרי המקרא, שחיפשו איזהו הר סיני האמיתי. שאלתי היסטוריונים ואספני נשק, ריאיינתי לוחמים שהיו במקום ובזמן ההוא, חיפשתי שמות ומספרים בארכיון 'ההגנה'. ככל שחקרתי, כך צפו סתירות ותמיהות. מי היו בכירי ה'הגנה' ששיתפו פעולה עם הבריטים? האם יחד עם הנשק הוברח גם חשיש? הקרב בסן סימון הכריע את המערכה בירושלים והפך למורשת של צה"ל, אבל מה קרה בשולי הזרקור של ההיסטוריון? האם היתה ואם כן, מי היתה המאהבת היהודייה של עבד אל-קאדר אל חוסייני? האם יש סיכוי למצוא את הרובה? המומחים הרחיבו את היריעה וביססו את ההקשר, אבל האמת נשארה מעורפלת… יש מורכבות נוספת בהמחשה של הכתוב באופן חזותי. האם המכלול הופך אמין יותר או מפוקפק כמו סרט תקופתי? האם שילוב של צילומים מקוריים הוא סוג של זיוף? 

אז מה באמת קרה? בנוף הדיונות של הזיכרון, הנודדות ללא הרף עם רוחות השינוי, אין איש יודע…