054-2106470

גיבורים ציוניים נשכחים

רוב האנשים שתרמו באופן משמעותי לתנועה הציונית מונצחים באופן רשמי – קרואים על שמם רחובות ומוסדות והם כלולים בספרי ההיסטוריה. אבל התהילה חמקמקה, הזכרון קצר וכדי להשתלב באתוס הלאומי צריך גם מזל. יסופר על שלושה גיבורים נשכחים:

וויליאם הֶכְלֶר (William Henry Hechler ) היה כומר אנגליקני שהאמין ששיבת ציון היא תנאי מקדים לביאתו של המשיח. הוא שירת בשגרירות הבריטית בוינה, קרא את הספר "מדינת היהודים" של הרצל, פגש אותו והתלהב. עד לפגישה בינהם פנה הרצל רק אל נדבנים יהודים – הברונים הירש ורוטשילד. הכלר הפגיש אותו עם אישים רבי השפעה, כמו הדוכס הגדול מבאדן והקייזר וילהלם II.  הכלר עבד כשר החוץ שלל הרצל והביא לכך שהתנועה הציונית זכתה להכרה בינלאומית תוך זמן קצר מהקמתה.

ויליאם דוֹבּי (William George Shedden Dobbie) היה גנרל בריטי ששירת בארץ ישראל בתקופת מאורעות תרפ"ט. בזכות התושיה והנחישות שלו, הצליחו כוחות קטנים של חיילים בריטים ומתנדבים לדכא את האינתיפדה הראשונה, לייצב את המנדט הבריטי ולהציל את הישוב הציוני, שהיה בראשית דרכו. במלחמת העולם השניה הוא שירת כמושל מלטה, שהיתה תחת מצור גרמני. דובי היה נחוש שהמבצר לא יפול במשמרת שלו. הכוחות הבריטיים במלטה הצליחו לשבש את האספקה שהיתה נחוצה לצבא הגרמני שכבש את צפון אפריקה עד גבול מצריים. אולי בזכותו לא הגיעו כוחותיו של רומל לארץ ישראל. אצלנו התפרסם בעיקר האחיין שלו – אורד ווינגייט.

לוּאיס אַנְדרוּס (Lewis Yelland Andrews) היה אוסטרלי שהתגייס במלחמת העולם הראשונה ליחידת הפרשים הקלה. הוא שרד את הקרבות בגליפולי ונשאר בארץ כקצין הממשל הצבאי הבריטי ובהמשך כאיש ממשל ומנהלה של ממשלת המנדט. במאורעות תר"פ, בחודש מאי 1920, אנדרוס חימש והדריך את אנשי חדרה לעמוד בפני התוקפים הערבים.

במאורעות 1929 הוא חילץ עשרים משפחות יהודיות שחיו בביסאן – בית שאן הערבית ועזר ליישובי הגליל ועמק יזרעאל להיערך נגד התוקפים הערבים. אנדרוס היה אחד המעטים מבין פקידי המנדט שהיו נאמנים לרוחה של הצהרת בלפור בדבר כינון בית לאומי ליהודים. במידה רבה היה אחראי לכך שהוחלט לחלק את ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ולמדינה ערבית.  כמושל מחוז הגליל הוא דאג להעביר לחזקת היהודים קרקעות בהיקף של עשרות אלפי דונמים, סייע בהקמת יישובי חומה ומגדל.  עשרות יישובים שהוקמו באזור עמק החולה, עמק בית שאן ועמק חפר חייבים לו את עצם הקמתם. אנדרוס נרצח בנצרת על ידי מחבלים ערבים בשנת 1937, בעת המרד הערבי הגדול.

בהרצאה אספר בשבחם של אנשים טובים אלה ואנסה להסביר מדוע נשכחו.